לגבינה הזו קוראים Gudbrandsdalsost, אבל לפני שאתם שוברים את השיניים, הנה כמה מילות רקע:
במהלך ייצור גבינות רוב החלב הופך למי-גבינה שנשפכים ואינם באים לידי שימוש. לצורך מיצויים, נוהגים בנורווגיה כבר יותר מ-300 שנים להרתיח את מי הגבינה עד לצמצום ואידוי המים ולהכין מהשארית מוצר חלב אדמדם ומתוק המכונה Mysost או "גבינת מי-גבינה" ששימש למרקחות מוזרות רבות שחלקן קיימות עד היום. זהו הסוג הבסיסי ביותר של גבינה חומה ה-Brunost. הצבע החום והטעם המתקתק האופייניים הם תוצאה של הבישול הממושך, במהלכו הופך הלקטוז (סוכר החלב) לקרמל.
ה-Gudbrandsdalsost, שפירוש שמה "גבינת (ost) העמק (dal) גוד-בראנד (gudbrand)" נולדה באמצע המאה ה-19 בעמק הנורווגי את שמו היא נושאת. גבנית צעירה בשם אן הוב, שידרגה את ה-Mysost המסורתית דלת השומן לגבינה אמתית של ממש: היא ערבבה את מי הגבינה עם חלב, הוסיפה שמנת ויצרה גבינה חדשה בעלת טעם עשיר שזכתה להצלחה ולביקוש הולך וגובר. בשנת 1933 העניק לה מלך נורווגיה מדליה על פיתוח הגבינה הייחודית.
לגבינה מרקם חלק ונימוח כמעט כמו פאדג' וטעם עשיר חריף-מתוק. לרגע היא מזכירה ריבת חלב. במקורה היא יוצרה מחלב עזים וכיום מוסיפים גם חלב פרות להעשיר את טעמיה (24% חלב עזים).
הגבינה מוגשת מסורתית על שולחן ארוחת הבוקר הנורווגית לצד כוס קפה. בחג המולד היא מוגשת עם עוגת פירות. היא מתאימה גם להכנת פונדו מתוק או רוטב לבשר. יש לה חיי מדף ארוכים (240 יום) ולכן נחשבה מועדפת בקרב יורדי ים.
הגבינה משווקת במספר גרסאות. גבינות חומות המיוצרות על טהרת חלב עזים מכונות בנורווגית Gjetost, שפירושו בפשטות "גבינת עזים" וטעמן מלווה בחמצמצות קלה. גבינות דומות מייצרים גם במדינות אחרות בסקנדינביה.
נשבר שיא גינס לעוגת הגבינה הגדולה בעולם. העוגה הוצגה בסוף השבוע בפסטיבל גבינות בניו-יורק.
